עבודותיי עוסקות בקונפליקט פנימי בין עבר והווה, זיכרון ושכחה ומה שביניהם. הן  נובעות מניסיון לשקף מתח תמידי וטשטוש של גבולות בין כל מה שנחבא בנפש למה שגלוי בה: הספק, הכאב והצער שאותם יש לכסות ולהסתיר, תוך ניסיון אשר מועד תמיד לכישלון. 

הרקע האוטוביוגרפי שלי נוכח בתהליך היצירה ובדימויים הנראים בעבודות. שורשי נטועים בתוך מסורת משפחתי החרדית, השומרת עד היום בדבקות רבה על ערכיה. כבת לניצולי שואה אשר הסתירו מילדיהם את הקשיים והמאורעות, ובשל התמודדות אישית עם תנועה וחוסר תנועה המלווים אותי לאורך חיי, הפכו ההסתרה וההשתקה לגורמים מכוננים הן באישיותי והן ביצירותיי. חציית הקווים מהעולם החרדי לטובת היצירה אפשרה לי להמציא את עצמי מחדש, ולנסות למקם את עצמי בעולם ביציבות.

ההתמודדות היומיומית שלי עם מצבים של יכולת מול אי-יכולת, מקבלת את ביטויה במדיום הרישום הן דרך בחירת החומרים והן דרך יחסי הגומלין שבין קו, כתם, טקסטורה ושטח. אלו קשרים הנבדקים בעבודותיי בכל פעם מחדש, כאשר האפשרויות השונות מתגלמות בקו מפותל או ישר, בכתם חד אל מול מטושטש ובטכניקות של העתקה, שכפול ושרבוט אובססיבי כמעט. ברישומים אני מחפשת את הרווח בין שני קווים או שני משטחים. הרווח, המתפקד כנקודת אחיזה, נתון לשינויים: נעשה צר או רחב יותר, בהתאם לחוויות החיים המעצבות את המרחב הפנימי.  

היצירה עבורי היא תהליך של מחקר, כאשר באמצעות האלמנטים הרישומיים אני בודקת שאלות של גבולות, מרחקים, צורות וקומפוזיציות. בניית המרחב הרישומי כמוה כבניית מרחב בחיים עצמם: יצירת מקום יש מאין. 

העבודה עם קו מלווה את עשייתי האמנותית מתוך עיסוק רב שנים בשרטוט מקצועי, אשר דורש דיוק מרבי ואינו מאפשר מקום לטעויות. מתוך השרטוט יצאתי אל עבודות הרישום המתבצעות על גבי נייר, נייר פרגמנט, שקף וקרטון. על גבי המרקמים השונים אני עובדת כיום באמצעים מעורבים: רישום בעט, שכבות של גזרי נייר, סיכות שדכן, פרספקס, אבקת פחם והתזת אבן, המהווים כולם מחיצה חלקית בין המצע המוסתר לעולם, אלו אמצעים המבקשים לעמעם ולכסות את מה שניתן לראות בכל מקרה. 

בעבודות הווידאו ארט, אני בוחנת את מערכת היחסים שבין המילה המדוברת והמילה הרשומה באמצעות מניפולציות סאונד וכתוביות.