הסכנה שבתחיית המתים

הרישום הוא כלי עבודתה המרכזי של צילה פרידמן. בדרך כלל הוא נעשה על נייר, רישום הנע בין קו חופשי לרשת שתי וערב נוקשה יותר. בסדרת העבודות הנוכחית נערך הרישום על מצע עץ ריבועי ההופך לתלת מימדי בשל שכבת ריבוע הפרספקס המחובר אליו ויוצר נוכחות דומיננטית בחלל.

האמנית עוסקת בסדרה זו בסיפור אקולוגי שנוצר בעקבות מאמר מ-1993 של הח"כ לשעבר יוסף תמיר על הסכנה בהטמנת פסולת תעשייתית רעילה וחומרים רדיו אקטיביים במעמקי כדור הארץ ובקרקעיות האוקיינוסים. המאמר נקרא "תחיית המתים" של הפסולת הרעילה. ומכאן שמה של העבודה. " הסכנה שבתחיית המתים" הינו מונח דתי-רוחני המתקשר לעולמה האישי של פרידמן וטומן בחובו משמעות דואלית: מצד אחד השמחה על ימות המשיח ומצד שני החשש הדמוגרפי בעקבות פיצוץ האוכלוסין. האמנית מתרגמת את הטקסט המילולי לשפת הרישום בעיפרון על דיקט בליווי התזת אבן. המראה הקוי המתפתל שנוצר מאזכר שכבות אדמה גאולוגיות, מראה המחוזק על ידי צבעו החום של משטח העץ. הקוים מתכנסים למובלעות שחורות קטנות, השונות בכמותן ובמיקומן בכל עבודה. "חורים שחורים" אלה מהווים מקור משיכה, אך גם אולי מקור התפרצות געשית המסומנת ע"י רסיסי התזת האבן. בכל לוח פרספקס שקוף נחתך עיגול הצצה הממקד את ההתבוננות בנעשה, כמעין התבוננות דרך טלסקופ מן החלל אל כדור הארץ.

 

גלית לנדאו, קו במרחב, בית האמנים, תל אביב, 2006

 

בחזרה לרשימת הפרסומים
English
כל הזכויות שמורות © צילה פרידמן 2007   האתר נבנה ע"י: IMK - קידום אתרים ועוצב ע"י: www.Sketch.co.il